דניאל קריגר נולד באוקטובר 1908 ברוסיה. בצעירותו עברה המשפחה לליטא ושם הצטרף לנוער הציוני.
יחד עם חברים נוספים עבר הכשרה בסביבת העיר ממל וב- 1933 הגיע ארצה באניה וושינגטון ונקלט בקיבוץ רמת רחל.
במסגרת עבודת החוץ של הקיבוץ נשלח דניאל למפעל האשלג של ים המלח.
ב- 1934 הגיע לבת ים והיה אחד מחמשת הפועלים הראשונים של העיר.
ב- 1936 עם פרוץ המאורעות התגייס מטעם ההגנה לנוטרות.
במסגרת ההגנה שימש כנשק והסליקר ונחשב לסליקר מומחה של ההגנה גם מחןץ לבת ים.
היה שותף פעיל בהגנה על העיר בת ים ולאחר כיבוש יפו במלחמת השחרור הצטרף למערכה לשחרור רמלה-לוד ואח"כ למאבק על דרך ירושלים.
לאחר מלחמת השחרור התגייס לשורות המשטרה כנשק והיה החבלן הראשון בדרגה.
ב- 21 ינואר 1950 בעת פירוק מוקשים מתחת לגשר באר שבע, עלה על מוקש ונפצע. על מנת למנוע למנוע פגיעות נוספות בנפש שלף את אקדחו ואיים על חבריו שרצו לרדת לחלצו "אף אחד לא ירד אלי יש עוד מוקשים. מי שיגש אני יורה בו". הוא חילץ את עצמו לבד אך בזמן שעבר איבד הרבה דם ונפח את נשמתו בדרך לבית החולים.
ב- 30 למותו קראה עירית בת ים רחוב על שמו – רחוב דניאל כאות תודה והוקרה כי בזמנים הקשים היה הוא שהפיח בהם עדוד ואומץ לב, והיה להם לדוגמא של מסירות וגבורה בהתנהגותו ובמעשיו.